<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית ששי שער שלישי</h1>
<h2>דף ל.</h2>
המטביל ידיו בנהר או במקום כנוס מים הראוין לטבילה, ידיו טהורות, אם נטילה הקלה מטהרת הידים קל וחומר לטבילה החמורה. נטל ידו אחת מן הכלי הראוי לנטילה וידו אחת בטבילה, ידיו טהורות. בד"א במטביל ידיו שם, אבל להטביל ידו אחת וליטול באותו יד ולשפוך על השניה, ידו טמאה, שאין כאן לא נטילה ולא טבילה, ואין צריך לומר בשחפן חבירו מים בחפניו מן הכלי, או מן הנהר, ונתן על שתי ידיו, שאין חפני חבירו ככלי, ולפיכך ידיו טמאות. נטל הוא על ידו אחת מן הכלי, וחזר ונטל באותו יד פעם שניה ונתן על ידו השניה, יש מי שהורה שידיו טהורות שהרי נטל הוא בעצמו מן הכלי, ויש מי שאוסר, ונראין דבריו. שכשך ידיו בתוך הכלי שיש בו רביעית ידיו טהורות, שכל שמשכשך בתוך הכלי כנוטל ממנו.
